מחקר ארוכי טווח של חשיפה לכלבים עם מזהמי אוויר סביבה

תַקצִיר:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8730022/

EPA:

מרכז שירות לאומי לפרסומים סביבתיים (NSCEP)

כלבים הם לרוב המין המועדף כמודל ניסיוני לחקר תגובות ריאות לחשיפה ארוכת טווח למזהמי אוויר בחדרים המדמים חשיפה סביבתית או תעסוקתית באדם.

לריאותיהם יש דמיון סביר לריאות אנושיות, הן גדולות מספיק כדי לאפשר מדידות סדרתיות של תגובות ריאתיות, והן חיות מספיק זמן כדי להבטיח שהממצאים לא יבלבלו על ידי ההזדקנות.

מספר מחקרי חשיפה ארוכי טווח של כלבים עם מזהמי אוויר סביבה בוצעו מאז 1957: שבעה מחקרים עם גופרית גזית וחלקיקית (IV); שלושה מחקרים עם תחמוצות חנקן; שלושה מחקרים עם אוזון; שני מחקרים עם חלקיקים חומציים; שלושה מחקרים עם תערובות של מזהמים גופריתיים שאולי היו מזכירים את הערפיח הלונדוני של 1952; ומחקר אחד שבו נעשה שימוש בפליטת רכב מנועי גולמי ובקרינה אולטרה סגול (UV) ומזהמים גופרתיים.

הממצאים תומכים בהשערה שחשיפה ארוכת טווח למזהמי אוויר ברמות הסביבה עלולה לגרום לנגעים ברונכיטיים (תחמוצת גופרית), נגעים אמפיזמטיים (חנקן דו חמצני) או נגעים פיברוטיים (אוזון). אף אחד מהמחקרים לא הראה אינדיקציה להשפעות סינרגטיות.

כדי לשפר את ההבנה שלנו לגבי תגובות ריאתיות יזומות משאיפת מזהמים לאורך תקופות זמן ארוכות, יש צורך במושגים חדשים.

על החוקרים לשקול מחקרים עם מודלים של כלבים של מחלות לב-ריאה, יישום של טכניקות אימונולוגיות וביולוגיה מולקולריות חדשות, תופעות של סובלנות והתאמה לזיהום אוויר בשאיפה, ואטמוספרות חשיפה במורכבות גוברת, כולל חלקיקים עדינים ואולטרה-עדינים.

מחקרי חשיפה ארוכי טווח של כלבים עם מזהמי אוויר בסביבה

PDF:

מחקרי חשיפה ארוכי טווח של כלבים עם מזהמי אוויר בסביבה